הגיע זמן תיקון

משאלי עם בנושאים מרכזיים: לתת לציבור להכריע

החברה הישראלית מגוונת, רועשת ולעיתים גם מקוטבת. קל להתרשם מהוויכוחים ומהמחלוקות, אך האמת היא שברוב הנושאים המרכזיים של חיי היומיום קיים הסכם רחב בין רוב אזרחי המדינה.

רוב הישראלים רוצים מערכת חינוך טובה יותר.

רוב הישראלים רוצים מערכת בריאות טובה יותר.

רוב הישראלים רוצים ביטחון אישי ולאומי.

רוב הישראלים רוצים תחבורה טובה יותר, כלכלה חזקה, פחות בירוקרטיה ויותר הזדמנויות לצעירים.

במילים אחרות, על כ-80% מהנושאים הלאומיים המרכזיים קיימת הסכמה רחבה.

הוויכוחים הגדולים מתרכזים בדרך כלל ב-20% מהנושאים – אותם נושאים ערכיים, מדיניים, חוקתיים או לאומיים שמעוררים מחלוקת עמוקה בחברה.

תנועת “התיקון” מציעה שבנושאים הללו, במקום שההכרעה תתקבל על ידי קואליציה זמנית או רוב פוליטי מקרי, הציבור עצמו יהיה זה שיכריע.

 

הדמוקרטיה לא מסתיימת ביום הבחירות

כיום אזרחי ישראל מצביעים אחת לכמה שנים ומהמרים על העברת מלוא הסמכות לנבחרי הציבור.

מאותו רגע, כמעט כל ההחלטות מתקבלות על ידי הממשלה והכנסת.

אבל בעידן הדיגיטלי, כאשר ניתן לקיים תהליכי הצבעה מאובטחים, שקופים ונגישים, עולה שאלה פשוטה:

מדוע שבסוגיות הלאומיות החשובות ביותר הציבור עצמו לא ישתתף בקבלת ההחלטה?

הרי הדמוקרטיה אינה רק הזכות לבחור נציגים.

היא גם הזכות להשפיע על עתיד המדינה.

 

אילו נושאים יגיעו למשאל עם?

לא כל החלטה ממשלתית צריכה להגיע להצבעת הציבור.

הממשלה תמשיך לנהל את המדינה.

הכנסת תמשיך לחוקק חוקים.

השרים ימשיכו לקבל החלטות מקצועיות.

אך בנושאים בעלי משמעות היסטורית או השפעה ארוכת טווח על עתיד המדינה, תינתן לציבור זכות הכרעה ישירה.

לדוגמה:

• שינויים מהותיים בשיטת הממשל
• שינויים חוקתיים מרכזיים
• הסכמי שלום או הסדרים מדיניים בעלי משמעות היסטורית
• ויתורים טריטוריאליים
• סוגיות לאומיות בעלות השפעה לדורות
• החלטות אסטרטגיות המשנות את אופייה של המדינה

במקרים כאלה, ההכרעה לא תהיה של פוליטיקאים בלבד.

היא תהיה של אזרחי ישראל.

 

יותר לגיטימציה להחלטות גדולות

כאשר החלטה דרמטית מתקבלת על ידי רוב קואליציוני צר, מחצית מהציבור עלולה להרגיש שהיא נכפתה עליו.

לעומת זאת, כאשר הציבור כולו משתתף בהחלטה, התוצאה זוכה ללגיטימציה רחבה הרבה יותר.

גם מי שהתנגד לתוצאה יודע שהתהליך היה הוגן, פתוח ושוויוני.

ההחלטה מתקבלת בשם הציבור כולו ולא בשם מחנה פוליטי כזה או אחר.

 

אחריות אזרחית

משאלי עם אינם רק כלי לקבלת החלטות.

הם גם כלי לחיזוק האחריות האזרחית.

כאשר אזרחים יודעים שקולם ישפיע ישירות על החלטות משמעותיות, הם נוטים להתעניין יותר, ללמוד יותר ולהשתתף יותר בשיח הציבורי.

הם אינם רק צופים מהצד.

הם שותפים בקבלת ההחלטות.

כך מתחזקת הדמוקרטיה והמעורבות האזרחית גם יחד.

 

מהפוליטיקה אל הציבור

אחת ממטרות “התיקון” היא לצמצם את התלות בהסכמים פוליטיים ובמאבקי כוח סביב נושאים גורליים.

במקום שהחלטות היסטוריות יתקבלו בחדרי משא ומתן קואליציוניים, הן יועברו להכרעת הציבור.

לא הממשלה מחליטה.

לא האופוזיציה מחליטה.

לא קבוצות לחץ מחליטות.

האזרחים מחליטים.

 

לסמוך על הציבור

בבסיס הרעיון עומדת אמונה פשוטה:

אזרחי ישראל מסוגלים לקבל החלטות.

הם משרתים בצבא.

הם מקימים עסקים.

הם מחנכים ילדים.

הם בונים את הכלכלה והחברה.

ואם הם מסוגלים לשאת באחריות לכל אלה, הם מסוגלים גם להכריע בסוגיות הלאומיות החשובות ביותר.

 

יותר קול לאזרחים, יותר אמון בדמוקרטיה

מודל משאלי העם של “התיקון” אינו בא להחליף את הכנסת או את הממשלה.

הוא בא להשלים אותן.

הוא מבוסס על רעיון פשוט:

על רוב הנושאים אנחנו כבר מסכימים.

את המדינה השוטפת צריכים לנהל אנשי מקצוע ונבחרי ציבור.

אבל בנושאים המעצבים את עתיד המדינה לדורות, ראוי שהמילה האחרונה תהיה של בעלי הבית האמיתיים.

אזרחי ישראל.

כי דמוקרטיה חזקה אינה רק דמוקרטיה שבה בוחרים נציגים.

דמוקרטיה חזקה היא דמוקרטיה שסומכת על אזרחיה להכריע גם בהחלטות החשובות ביותר.

רק תיקון