הגיע זמן תיקון
מה שואלים אותנו?
"זה נשמע יפה, אבל זה לא ריאלי"
תשובה:
כמעט כל שינוי גדול בהיסטוריה נשמע לא ריאלי לפני שהתרחש. גם הבחירה הישירה לראשי ערים, הקמת המדינה, הסכמי שלום או מהפכות טכנולוגיות נחשבו פעם לבלתי אפשריים.
השאלה איננה האם השינוי גדול, אלא האם המצב הנוכחי עובד.
אם הציבור מאבד אמון במערכת, אם המערכת מתקשה לקבל החלטות ארוכות טווח ואם אותן בעיות חוזרות שוב ושוב – ראוי לפחות לבחון מודלים חדשים.
"אם נבטל את המפלגות, מי ייצג אידאולוגיות?"
תשובה:
אידיאולוגיות לא נעלמות אבל הן משתנות בזמן ובמקום.
אנשים עדיין יחזיקו בדעות שונות ויקימו קבוצות רעיוניות, תנועות ופורומים.
ההבדל הוא שהנציג ייבחר באופן ישיר קודם כל על ידי הציבור ולא על ידי מנגנון מפלגתי עקיף.
הוויכוחים הערכיים יישארו, אך הנאמנות הראשונה תהיה לבוחרים ולא למפלגה.
"מי ימנע מאנשי הון להשתלט על הבחירות האזוריות?"
תשובה:
אנשי הון מנסים להשפיע גם במערכת הקיימת.
דווקא בחירות אזוריות מקטינות חלק מהיתרון הכלכלי משום שהקמפיינים קטנים ומקומיים יותר והרווח שלהם גם קטן יותר.
בנוסף, יש מקום להגבלות מימון, שקיפות מלאה ופיקוח ציבורי הדוק על מימון הבחירות.
"אם אין מפלגות איך מקבלים החלטות?"
תשובה:
בכל ארגון גדול בעולם מתקבלות החלטות גם ללא מפלגות.
נבחרי הציבור יוכלו להתאגד סביב רעיונות, מדיניות ונושאים משותפים.
ההבדל הוא שהמסגרות יהיו גמישות יותר ופחות מבוססות על משמעת מפלגתית או קואליציונית קשיחה.
"ממשלה מקצועית נשמעת כמו שלטון פקידים"
תשובה:
לא.
הציבור עדיין בוחר את נציגיו בבחירות אישיות ודמוקרטיות.
הנציגים עדיין קובעים את המדיניות.
ההבדל הוא שמי שמבצע את המדיניות יהיו אנשי מקצוע שנבחרו בזכות יכולותיהם ולא בזכות כוחם הפוליטי.
הדמוקרטיה נשמרת. הניהול משתפר.
"מי יחליט מי נחשב מומחה?"
תשובה:
נציגי הציבור.
בדיוק כפי שדירקטוריון בוחר מנכ”ל.
המינוי יהיה פומבי, שקוף וניתן לביקורת ציבורית.
בסופו של דבר האחריות תישאר בידי נבחרי הציבור.
“"אם אין קדנציה, זה לא מסוכן?
תשובה:
להפך. משך כהונה תלוי תוצאות.
כיום גם ממשלה כושלת יכולה להמשיך עד הבחירות הבאות.
במודל המוצע, בעלי תפקידים נמדדים באופן שוטף.
מי שמצליח ממשיך.
מי שנכשל מוחלף.
הקריטריון הוא ביצועים ולא לוח שנה.
"מה ימנע מראש ממשלה להפוך לדיקטטור?"
תשובה:
ראש הממשלה אינו נבחר ישירות ואינו מחזיק בכוח עצמאי.
הוא ממונה על ידי נציגי הציבור וניתן להחליפו בכל עת.
בנוסף, הכנסת, בתי המשפט, התקשורת והציבור ממשיכים להוות מנגנוני איזון ובקרה.
בפועל כוחו אף מוגבל יותר מהמודל הקיים.
"הציבור לא מבין מספיק כדי להצביע במשאלי עם"
תשובה:
הציבור כבר מחליט מי ינהל את המדינה, מי ילחם במלחמות, מי יקבע את התקציב ומי יקבל החלטות גורליות.
אם הציבור מספיק אחראי לבחור ממשלה, הוא מספיק אחראי להשתתף בהחלטות לאומיות מרכזיות לאחר דיון ציבורי מסודר.
התיקון נחוץ גם לציבור שחייב לקבל אחריות קולקטיבית על עתיד המדינה והדורות הבאים.
"משאלי עם יפצלו את העם"
תשובה:
לעיתים קורה בדיוק ההפך.
כאשר החלטות מתקבלות על ידי הציבור כולו, התוצאה נהנית מלגיטימציה רחבה יותר.
גם מי שלא הסכים עם התוצאה יודע שההכרעה התקבלה על ידי כלל האזרחים.
נושאי הליבה זהים. כולנו רוצים בטחון, בריאות, חינוך, כלכלה ורווחה.
"למה שיהדות העולם תשפיע על מה שקורה בישראל?"
תשובה:
מפני שישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי.
יהדות העולם משפיעה כבר היום על ישראל באמצעות עלייה, השקעות, תרומות, אקדמיה, תרבות, הסברה וקשרים בינלאומיים.
השאלה היא לא האם יש קשר, אלא האם נכון לתת לו ביטוי ממוסד ומוגדר.
"אבל יהודי שלא חי כאן לא משלם מיסים ולא משרת בצבא"
תשובה:
זו טענה לגיטימית ולכן היקף הייצוג של יהדות העולם צריך להיות מוגבל ומוגדר.
יש לאפשר מגוון רחב של שירות לאומי גם מחו"ל.
המטרה אינה לתת ליהדות העולם לקבוע את חיי היומיום בישראל, אלא לאפשר לה קול בנושאים הקשורים לעתיד העם היהודי ולחיזוק הקשר בין ישראל לתפוצות
הבעיה היא לא השיטה, אלא האנשים""
תשובה:
כל שיטה מושפעת מאנשים.
אבל שיטה טובה יוצרת תמריצים טובים יותר.
כאשר הפוליטיקאי תלוי במפלגה הוא מתנהג בצורה אחת.
כאשר הוא תלוי ישירות בציבור הוא מתנהג בצורה אחרת.
כאשר מנהלים נמדדים על ביצועים ולא על כוח פוליטי, גם ההתנהלות משתנה וגם התוצאות משתפרות.
"למה לא פשוט לתקן את השיטה הקיימת?"
תשובה:
זו בהחלט אפשרות מופרכת שתקום מפלגה שתחרוט על דגלה את ביטולה והוצאתה מחוץ לחוק.
“התיקון” היא תנועה שמחזיקה באמת המוחלטת כי דוגלת בהחזרת הכוח לציבור.
מטרתה לפתוח דיון ציבורי על השאלה האם המבנה הקיים עדיין מתאים לישראל של המאה ה-21.
האם שיטת הבחירות הזמנית שנבחרה ב48' משרתת אותנו באופן הטוב ביותר?
אם ניתן להשיג את אותן מטרות באמצעות רפורמות מתקדמות – אז זו אפשרות שראויה לדיון.