ישראל כבית הלאומי של העם היהודי: ייצוג ליהדות העולם בכנסת
מאז הקמתה, מדינת ישראל הגדירה את עצמה כמדינת הלאום של העם היהודי.
לא רק מדינתם של אזרחי ישראל.
לא רק מדינתם של תושבי ישראל.
אלא הבית הלאומי של העם היהודי כולו.
עיקרון זה בא לידי ביטוי ב-הכרזת העצמאות של ישראל, בחוק השבות, במדיניות קליטת העלייה ובקשר העמוק שנבנה במשך עשרות שנים בין ישראל לבין הקהילות היהודיות ברחבי העולם.
אך במציאות של היום קיים פער.
מצד אחד, ישראל רואה עצמה כביתו של העם היהודי כולו.
מצד שני, למרבית יהודי העולם אין כל ייצוג ישיר במוסדות קבלת ההחלטות של המדינה.
תנועת “התיקון” מציעה לפתוח דיון חדש סביב השאלה:
אם ישראל היא הבית הלאומי של כל העם היהודי, האם ליהדות העולם צריך להיות קול רשמי בבית הנבחרים של המדינה?
עם אחד, מדינה אחת, אחריות משותפת
במשך יותר ממאה שנים מילאו קהילות יהודיות ברחבי העולם תפקיד מרכזי בבניין מדינת ישראל.
לפני הקמת המדינה הן סייעו בהקמת מוסדות לאומיים, בגיוס משאבים ובבניית התשתית הציונית.
לאחר הקמת המדינה הן תמכו בקליטת עלייה, בהשקעות, בחינוך, בביטחון, במחקר, בתרבות ובפעילות חברתית.
גם כיום, יהודים ברחבי העולם רואים בישראל חלק מרכזי מזהותם הלאומית והתרבותית.
בימי שגרה ובשעות משבר הם מתגייסים, תורמים, פועלים ומגנים על ישראל בזירה הציבורית והבינלאומית.
אם כך, נשאלת השאלה האם מערכת היחסים הזו צריכה להישאר חד־כיוונית, או שמא הגיע הזמן לבנות שותפות עמוקה יותר.
ייצוג לקהילות היהודיות בעולם
החזון המוצע על ידי “התיקון” הוא להקצות ליהדות העולם ייצוג מוגדר במסגרת הכנסת.
נציגים שייבחרו על ידי קהילות יהודיות ברחבי העולם וייצגו את האינטרסים, האתגרים והקשר המתמשך בין התפוצות לבין מדינת ישראל.
לא מדובר בהתערבות בניהול חיי היומיום של אזרחי ישראל.
מדובר בהכרה בכך שמדינת ישראל היא בית לאומי של עם שחלק גדול ממנו חי מחוץ לגבולות המדינה.
לחזק את הברית בין ישראל לתפוצות
בעשורים האחרונים הולכים ומתרחבים האתגרים המשותפים לישראל וליהדות העולם.
התבוללות.
אנטישמיות.
חינוך יהודי.
חיזוק הזהות היהודית.
קליטת עלייה.
חיבור הדור הצעיר לישראל.
קשרים אקדמיים, כלכליים ותרבותיים.
אלו אינם נושאים של ישראל בלבד או של התפוצות בלבד.
אלו אתגרים של העם היהודי כולו.
ייצוג בכנסת יכול להפוך את השיח הזה לחלק מובנה ממערכת קבלת ההחלטות הלאומית.
מאגר כישרונות עולמי
יהדות העולם מחזיקה באחד ממאגרי הידע, הניסיון והמנהיגות המרשימים בעולם.
יזמים.
מדענים.
אנשי אקדמיה.
מנהלים.
מחנכים.
אנשי תרבות.
רופאים.
חוקרים.
מנהיגים קהילתיים.
אנשי טכנולוגיה וכלכלה.
רבים מהם פועלים במרכזי ההשפעה הגדולים בעולם.
החזון של “התיקון” אינו מסתפק בתרומות ובתמיכה מרחוק.
הוא מבקש ליצור מנגנון שיאפשר לכוחות הללו לקחת חלק פעיל יותר בעיצוב עתידה של מדינת ישראל.
לא כאורחים.
לא כתורמים.
אלא כשותפים.
להרחיב את מעגל האחריות
כאשר לאדם יש קול, יש לו גם אחריות.
כאשר לקהילה יש ייצוג, יש לה גם מחויבות.
מתן ייצוג ליהדות העולם עשוי לחזק את תחושת השותפות והמחויבות ההדדית בין ישראל לבין הקהילות היהודיות בעולם.
הקשר יהפוך עמוק יותר, ארוך טווח יותר ומשמעותי יותר.
לא רק סביב משברים.
לא רק סביב תרומות.
אלא כחלק מחזון משותף לעתיד העם היהודי.
מדינת היהודים או מדינת הישראלים?
בבסיס ההצעה עומדת שאלה ערכית עמוקה:
האם מדינת ישראל היא רק מדינתם של אזרחיה?
או שהיא גם מדינת הלאום של העם היהודי כולו?
תנועת “התיקון” מאמינה שאין סתירה בין שני הדברים.
ישראל תמשיך להיות מדינה דמוקרטית של אזרחיה.
אך במקביל היא יכולה לחזק את ייעודה ההיסטורי כביתו הלאומי של העם היהודי.
חזון של שותפות עולמית
המאה ה-21 יוצרת הזדמנות חדשה לחשוב מחדש על היחסים בין ישראל לבין יהדות העולם.
לא רק דרך תרומות.
לא רק דרך ביקורים.
לא רק דרך עלייה.
אלא דרך שותפות אמיתית.
שותפות בידע.
שותפות בחזון.
שותפות באחריות.
ושותפות בבניית עתידו של העם היהודי.
כי אם ישראל היא הבית הלאומי של העם היהודי, ייתכן שהגיע הזמן לפתוח את הדלת רחב יותר – ולהזמין את יהדות העולם לקחת חלק פעיל יותר בעיצוב הבית המשותף של כולנו.