האם התיקון מתאים לישראל?

כאשר מציגים את רעיונות “התיקון”, יש מי שאומרים:

“זה אולי נשמע יפה בתיאוריה, אבל זה לא מתאים לישראל.”

זוהי טענה מוכרת.

כמעט כל שינוי משמעותי בהיסטוריה הישראלית נתקל בה.

אבל השאלה האמיתית אינה האם הרעיון חדש.

השאלה היא האם המצב הקיים מספק את התוצאות שהציבור מצפה להן.


ישראל כבר הוכיחה שהיא יודעת לעשות את הבלתי אפשרי

מדינת ישראל הוקמה כנגד כל הסיכויים.

היא קלטה מיליוני עולים.

הקימה צבא מהחזקים בעולם.

הפכה למעצמת הייטק.

פיתחה חקלאות במדבר.

בנתה מערכת בריאות מהמתקדמות בעולם.

ובתחומים רבים היא מובילה הרבה מעבר לגודלה.

כאשר ישראל מחליטה לפתור בעיה, היא יודעת לעשות זאת.


אז למה דווקא הממשל נשאר מאחור?

בזמן שהעולם משתנה במהירות, שיטות הממשל בישראל כמעט ולא השתנו במשך עשרות שנים.

הטכנולוגיה השתנתה.

הכלכלה השתנתה.

החברה השתנתה.

אבל מבנה המערכת הפוליטית נותר כמעט כפי שהיה בימיה הראשונים של המדינה.

השאלה של “התיקון” אינה האם המערכת נכשלה.

השאלה היא האם אפשר לבנות מערכת טובה יותר.


ללמוד מהעולם בלי להעתיק אותו

“תיקון” אינו מבקש להעתיק מודל אמריקאי.

לא שווייצרי.

לא בריטי.

ולא סינגפורי.

ישראל היא מדינה ייחודית ולכן זקוקה לפתרון ישראלי.

אבל אין סיבה לא ללמוד ממדינות שהצליחו.

משווייץ אפשר ללמוד על משאלי עם.

מארצות הברית אפשר ללמוד על ייצוג אזורי.

ומסינגפור אפשר ללמוד על תכנון ארוך טווח, מדידה, אחריות ניהולית וגיוס מצוינות לשירות הציבור.


המקרה של סינגפור

סינגפור היא מדינה קטנה ללא משאבי טבע משמעותיים.

לפני כמה עשורים היא הייתה אחת המדינות העניות באסיה.

היום היא אחת המדינות המצליחות בעולם.

לא בגלל גודלה.

לא בגלל משאבי טבע.

אלא בזכות ניהול איכותי, חשיבה ארוכת טווח, מדידה מתמדת ותרבות של מצוינות בשירות הציבור.

סינגפור מוכיחה שמדינה קטנה יכולה להגיע להישגים גדולים כאשר היא מצליחה לרתום את האנשים הטובים ביותר לטובת הציבור.  


בישראל לא חסרים אנשים מצוינים

בכל פעם שעולה השאלה האם יש בישראל מספיק אנשים מוכשרים להוביל מערכת כזו, כדאי להביט סביב.

יש לנו מפקדי חיל אוויר.

יש לנו מנהלי בתי חולים.

יש לנו יזמי הייטק.

יש לנו חוקרים מובילים.

יש לנו אנשי חינוך.

יש לנו אנשי תרבות.

יש לנו מנהלים שמובילים חברות בינלאומיות.

בישראל אין מחסור במצוינות.

יש מחסור במנגנון שמאפשר למצוינות הזאת להגיע להנהגת המדינה.


התיקון הוא אמון בישראלים

בסופו של דבר, השאלה האם “התיקון” מתאים לישראל היא למעשה שאלה אחרת:

האם אנחנו מאמינים שהחברה הישראלית מסוגלת לחדש גם בתחום הממשל?

האם אנחנו מאמינים שאפשר לבנות מערכת שמחברת טוב יותר בין הציבור לנבחריו?

האם אנחנו מאמינים שאפשר לגייס את האנשים הטובים ביותר לניהול המדינה?

אם התשובה היא כן, אז “התיקון” אינו רעיון זר לישראל.

הוא המשך טבעי של אחד המאפיינים הבולטים ביותר של החברה הישראלית:

היכולת לזהות בעיה, לחשוב אחרת, ולהעז לבנות פתרון חדש.

שתפו עם חברים