הגיע זמן התיקון

האם יש בישראל אנשים מספיק מוכשרים כדי להוביל את המדינה?

אחת השאלות שחוזרות שוב ושוב כאשר מציגים את רעיון הממשלה המקצועית היא:

“אבל איפה נמצא את האנשים?”

התשובה של תנועת “התיקון” פשוטה:

האנשים כבר כאן.

ישראל היא אחת המדינות המצליחות והחדשניות בעולם. למרות גודלה הקטן, היא הצליחה לבנות יכולות יוצאות דופן בתחומים רבים ולהצמיח מנהיגות מקצועית ברמה עולמית.

השאלה איננה האם יש בישראל אנשים מוכשרים.

השאלה היא האם המערכת הקיימת יודעת לגייס אותם לשירות הציבור.

 

איי המצוינות של ישראל

בכל מקום שבו נבחנת ישראל על בסיס מקצועיות, יצירתיות ויכולת ביצוע, היא מגיעה להישגים יוצאי דופן.

בחיל האוויר.

במערכת הביטחון.

בתעשיות הביטחוניות.

בהייטק.

בביוטכנולוגיה.

ברפואה.

באקדמיה.

במחקר.

בתרבות.

ביזמות.

בחקלאות.

ובחברות ישראליות שפועלות בכל העולם.

בכל התחומים הללו ניתן למצוא מנהלים, חוקרים, יזמים ואנשי מקצוע שהובילו מערכות מורכבות, ניהלו תקציבים גדולים, קיבלו החלטות בתנאי אי־ודאות והשיגו תוצאות מוכחות.

האנשים הללו קיימים.

הם פועלים כאן.

והם מוכיחים את יכולותיהם מדי יום.

 

אז למה הם לא מנהלים את המדינה?

זו אולי השאלה החשובה יותר.

מדוע אנשים שמוכנים לנהל חברות בינלאומיות, מרכזי מחקר, בתי חולים, אוניברסיטאות, יחידות צבאיות או חברות טכנולוגיה מובילות, אינם מגיעים בדרך כלל לניהול המדינה?

עבור רבים מהם, התשובה פשוטה.

הבעיה אינה בשירות הציבורי.

הבעיה היא במערכת הפוליטית.

הדרך להגיע לעמדות השפעה לאומית עוברת כיום דרך מסלול פוליטי ארוך ומורכב.

הקמת כוח פוליטי.

פעילות מפלגתית.

פריימריז.

מאבקים פנימיים.

פשרות.

מחנאות.

והתמודדות מתמדת עם שיקולים שאינם בהכרח מקצועיים.

רבים מהאנשים המוכשרים ביותר בישראל פשוט אינם מעוניינים במסלול הזה.

לא חסר כישרון – חסר מנגנון

תנועת “התיקון” אינה טוענת שחסרים בישראל אנשים איכותיים.

היא טוענת שהמערכת הנוכחית מתקשה לגייס אותם.

כאשר התפקידים הבכירים במדינה מחולקים בעיקר באמצעות מנגנונים פוליטיים, חלק גדול ממאגר הכישרונות הלאומי נשאר מחוץ למערכת.

בדיוק כפי שלא היינו בוחרים מנהל בית חולים באמצעות קמפיין פוליטי, כך אין סיבה ששר הבריאות יידרש לעבור מסלול פוליטי כדי לנהל מערכת מורכבת כל כך.

 

לפתוח את הדלת למצוינות

במודל של “התיקון”, נבחרי הציבור ימשיכו לייצג את האזרחים, לחוקק חוקים ולפקח על הממשלה.

אבל ניהול המדינה ייפתח בפני מאגר רחב בהרבה של אנשים.

מנהלים.

יזמים.

אנשי מחקר.

אנשי חינוך.

מומחי בריאות.

מומחי תחבורה.

אנשי טכנולוגיה.

אנשי כלכלה.

ומנהיגים מקצועיים מכל תחומי החיים.

הקריטריון המרכזי לא יהיה היכולת לנצח בפריימריז.

הוא יהיה היכולת להוביל, לנהל ולהשיג תוצאות.

המדינה צריכה את הטובים ביותר

במשך שנים הצליחה ישראל לגייס את מיטב בניה ובנותיה לאתגרים הלאומיים הגדולים.

לביטחון.

למדע.

לטכנולוגיה.

לכלכלה.

לחדשנות.

הגיע הזמן להרחיב את הגישה הזו גם לניהול המדינה.

לא מתוך זלזול בפוליטיקה.

אלא מתוך הבנה שניהול מדינה במאה ה-21 הוא משימה מורכבת מאי פעם.

היא דורשת שילוב של חזון, ניסיון, מקצועיות ויכולת ביצוע.

היא דורשת גם מוסדות אקדמיים ללימוד מקצועות ניהול המדינה בעזרת מחקר ופיתוח.

להחזיר את המצוינות לשירות הציבור

אחד היעדים המרכזיים של “התיקון” הוא ליצור מערכת שתמשוך אל השירות הציבורי את האנשים הטובים ביותר בישראל.

לא באמצעות קשרים.

לא באמצעות מחנאות.

לא באמצעות מנגנונים מפלגתיים.

אלא באמצעות הזדמנות אמיתית להשפיע.

לנהל.

להוביל.

ולשרת את המדינה.

כי אם ישראל הצליחה להצמיח מצוינות עולמית בתחומי הביטחון, ההייטק, הרפואה, המדע והתרבות, אין שום סיבה שהיא לא תוכל להביא את אותה מצוינות גם לניהול המדינה.

הכישרון קיים.

הידע קיים.

הניסיון קיים.

האתגר הוא לבנות מערכת שתדע לקרוא לאנשים האלה לדגל – ולאפשר להם לעבוד עבור הציבור, עבור המדינה ועבור הדורות הבאים ובאותה נשימה לתגמל באופן ראוי עבור הצלחות ועמידה ביעדים

רק תיקון