הגיע זמן תיקון

הטרקטור הצהוב של הפוליטיקה הישראלית: למה אנחנו תמיד מחפשים אשמים במקום לתקן?

דמיינו שני ילדים יושבים על השטיח בסלון. מסביבם יש המון צעצועים – קוביות, בובות, ספרים, מכוניות מכל הצבעים. הצעצועים מונחים שם סתם כך, ואף ילד לא באמת מתעניין בהם. פתאום, הילד הראשון מושיט יד ומרים טרקטור פלסטיק צהוב.

ברגע הזה קורה קסם, או לתרגם את זה נכון יותר – מתחילה דרמה. הטרקטור הצהוב, שעד לפני שנייה היה חפץ משעמם, הופך פתאום לדבר הכי נחשק בחדר. האח השני עוזב הכל, מסתער, ומנסה לחטוף אותו. למה הוא רוצה דווקא את הטרקטור הזה? לא בגלל שהטרקטור השתנה, אלא פשוט כי מישהו אחר רצה אותו.

הפילוסוף הצרפתי רנה ז'יראר קרא לזה "תשוקה מחקה". הוא הסביר שלבני אדם יש נטייה עמוקה להביט סביבם כדי להבין מה הם אמורים לרצות. אנחנו לא באמת מקוריים או עצמאיים ברצונות שלנו כמו שאנחנו אוהבים לחשוב; אנחנו פשוט מחקים את תשוקותיהם ואת מאבקיהם של האנשים שסביבנו.

שיטת הבחירות הפכה לסלון מלא ילדים רצים

אם נסתכל על המערכת הפוליטית שלנו, נגלה שהיא מתנהלת בדיוק כמו אותו סלון. שיטת הבחירות הנוכחית הפכה לרעה חולה שמבוססת כולה על חיקוי ומאבקים חסרי תוחלת. המפלגות והפוליטיקאים כבר מזמן לא מציעים חזון אמיתי או תוכניות עבודה. הם פשוט מביטים על היריבים שלהם, מסמנים את "הטרקטור הצהוב" – שזה הכיסא, הכוח או הרייטינג – ונלחמים עליו באובססיביות.

כשהציבור רואה את נבחרי הציבור שלו נלחמים, הוא מתחיל לחקות אותם. אנחנו מחקים את השנאות שלהם, את החרדות שלהם ואת הקיטוב שהם מייצרים. המשחק הפוליטי כולו נראה כמו ריב ילדים ענקי, שבו כולם שוכחים לגמרי מה בכלל היה הדבר המקורי שעליו רבנו, והמטרה היחידה הופכת להיות "לנצח את הצד השני".

האשליה של השעיר לעזאזל

מה קורה כשהריב בסלון מחריף והצעצועים מתחילים להישבר? הילדים לא עוצרים ואומרים "בואו נתקן את החדר". הם פונים לפתרון קל ומהיר בהרבה: מצביעים על מישהו וקוראים "הוא אשם! בגללו הכל נהרס!"

זהו מנגנון "השעיר לעזאזל" שז'יראר תיאר. כשהחברה נמצאת במשבר עמוק ובכאוס, במקום לתקן את הבעיות המבניות, היא מחפשת קורבן שאפשר להסכים עליו. הפוליטיקה הישנה חיה על המנגנון הזה. בכל מערכת בחירות מציגים לנו אשם תורן – מגזר מסוים, קבוצה באוכלוסייה או מנהיג יריב. מבטיחים לנו שאם רק נסלק את אותו גורם, הכל יבוא על מקומו בשלום.

אבל זוהי אשליה מוחלטת. סילוק האשם התורן מעניק רק הקלה רגעית, ולא פותר דבר. הטמפרטורה יורדת לזמן קצר, אבל השבר המערכתי נשאר בדיוק באותו המקום, ומחכה להתפרץ מחדש נגד השעיר לעזאזל הבא.

הזמן של מפלגת התיקון

השאלה שהפוליטיקה הישנה שואלת אותנו היום היא תמיד "מי אשם?". השאלה שמפלגת התיקון מציבה מולה היא "מה שבור ואיך מחזירים אותו לעבודה?".

אנחנו לא באנו להשתתף בריב על הטרקטור הצהוב, ולא באנו לסמן אשמים חדשים. המטרה שלנו היא אחת וברורה: לתקן את שיטת הבחירות. המכונה הפוליטית הנוכחית מייצרת יריבות, שנאה וקיטוב באופן אוטומטי, והדרך היחידה לעצור את הגלגל הזה היא לבצע תיקון יסודי ומקיף בכללי המשחק.

התיקון שאנו מובילים יחליף את הפוליטיקה של ההאשמות בפוליטיקה של אחריות ויציבות. לא עוד תיקונים קוסמטיים או פשרות זמניות, אלא תיקון עומק של המבנה הממשלתי, כדי שהמערכת תפסיק לנהל את השנאות שלנו ותתחיל לשרת את האזרחים.

המבחן של החברה שלנו הוא להפסיק להביט באשמים במראה, ולהתחיל להוביל את התיקון ההיסטורי שכולנו זקוקים לו.

רק תיקון

שתפו עם חברים